ממשיכים את האור של הרב מרדכי אליהו זצ"ל
בעטרת מרדכי אליהו ברחובות

סיפורו של מקום

בליבה של עיר הקודש רחובות ,שוכן בית תורה וחסד "עטרת מרדכי", על שם ולעילוי נשמת מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל. מעבר לדמותו המאירה של הרב, שניבטת אליך מהתמונות ברחבי המבנה, הפעילות במקום מהווה המשך ישיר לפועלו של הרב ותורתו. 

כפי שביטא הרה"ג שמואל אליהו שליט"א בביקורו האחרון במקום : "בית תורה וחסד עטרת מרדכי ממשיך את האהבה של מרן הרב זצ"ל, ממשיך את הברכה של הרב זצ"ל ".

המקום מהווה מגדל-אור לתורה וחסד ברחובות, ומשפיע על מעגלים רחבים בעיר ובעם ישראל.

הלב הפועם של המקום, הוא בית המדרש ללימודי רבנות ודיינות, בו לומדים אברכים שקדנים, שעיקר לימודם מיוסד על פי דרכו המיוחדת של הרב אליהו בהלכה – חיבור בין הפוסקים השונים, כף החיים והבן איש חי, עם שילוב של כלל הפוסקים לדורותיהם. בית המדרש מכוון גם להעניק ולהשפיע לכלל ישראל. האברכים מתפללים, ומכנסים עצרות זעקה עבור כלל ישראל. בנוסף, האברכים מזכים את הרבים בשיעורים לקהילות בעיר, ומשתתפים בפעילות החסד של העמותה.

הבסיס לפעילות החסד של "עטרת מרדכי", נמצא גם הוא במקום – בית התמחוי "ברכת אליהו", המספק תלושי מזון למשפחות קשי יום, לקראת שבתות וחגים, ומוצרי מזון הנצרכים לכל אדם נזקק, באשר הוא (עד לתקופת הקורונה סיפק המקום גם ארוחות חמות מידי יום לנזקקים).

כאן גם שוכן בית הכנסת של קהילת "עטרת מרדכי". בבית הכנסת מתקיימים שיעורי תורה ותפילות לחברי הקהילה. מעגל הקהילה אף  הולך ומתרחב, על ידי שיעורים דיגיטליים והפצת שיעור יומי מתורת הרב בקבוצות וואטסאפ ומיילים .

את הקמת המקום יזם תלמיד מרן הרב זצ"ל, הרב עקיבא יגאל אבן דנאן שליט"א, מיד לאחר פטירת הרב  לפני 11 שנים, והוא מוביל את הפעילות, לאורך כל הדרך. הרב יגאל מספר לנו בחום ובלהט אופייניים לתלמידי הרב זצ"ל, על הדרך הארוכה של התפתחות וההתרחבות של הפעילות, "הכל בסיעתא דשמיא, רק מכוחו של מרן הרב זיע"א. אני רק שליח של מרן הרב זצ"ל".

"לך לך" - לרחובות!

לפני כ-20 שנה, הגיע הרב אבן דנאן, בוגר ישיבת מרכז הרב וכולל מר"ץ , ותלמידו של הרב אליהו, אל בית מרן הרב זצוק"ל, ופנה בשאלה להיכן לצאת ולהשפיע? מרן ענה: "לרחובות". הרב אבן דנאן התפלא: "מה יש לעשות ברחובות? הרי כבר יש שם בתי מדרש ותורה לרוב?" מרן חייך והרים את ידו: "אתה שואל מה יש לעשות ברחובות!? עוד יהיה לך הרבה מאוד מה לעשות שם!"

הרב אבן דנאן  יצא למשימה, והתחיל במסירת שיעורים לציבור הרחב ובהנהגת קהילת "אהבה ואחוה" בצפון העיר רחובות, יחד עם עבודתו כר"מ בישיבות  תיכוניות. כלל השיעורים והפעילות הודרכו ישירות בקשר ישיר ורציף ע"י מרן הרב זצוק"ל. כשהמטרה בכלל העשיה היתה לחזק ולרומם כל יהודי בתפקיד שלו: "שאו את ראש כל עדת ישראל". 

בכל שנה ניגש הרב אבן דנאן למרן הרב זצ"ל, בשאלה אם להמשיך בפעילות החינוכית כר"מ, או לשוב ללימוד בכולל, ותשובת הרב נחרצת: "להמשיך בחינוך"!

רק בשנה האחרונה לפני נפילתו של מרן הרב למשכב, ההדרכה השתנתה , וההוראה לרב אבן דנאן היתה:"לחזור לכולל ללימודי הלכה לעומק". מאת ה' היתה זאת, ובאופן פלאי התברר שהשנה הזאת היתה נדרשת ביותר על מנת לרכז כוחות לטובת המפעל הגדול של ההקמה של בית המדרש "עטרת מרדכי אליהו", שנוסד שנה אחר כך, מיד לאחר פטירת הרב זצ"ל.

פטירת מרן הרב בסיון התש"ע, היתה (ועודנה) שעה קשה לכל תלמידי ואוהבי  מרן הרב הרבים, ונולד צורך ורצון עז להשיב למרן הרב כל תגמולוהי עליו, ולהקים ישיבה על קברו.

בתוך ימי ה 30 להסתלקות מרן, פנה הרב אבן דנאן לרבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל, ושאל אותו מה כדאי להקים לעילוי נשמת מרן הרב זיע"א – כולל יום או כולל חצות? תשובתו של רבי אלעזר זצוק"ל הפתיעה: "למה או זה או זה? תקים גם זה וגם זה!"

הרב אבן דנאן  הקשה: "הרב, איך נקים? אין לנו שום אמצעי או ידע על גיוסים ושום תקציב?" רבי אלעזר פסק: "תתחיל, ותהיה ברכה"! ובאמת כך היה, חודשים ספורים לאחר פטירת מרן הרב אליהו זצ"ל, באירוע רב משתתפים הוקמו  שני הכוללים- כולל יום וכולל חצות, ולאחריהם בית התמחוי ובית הכנסת. במשכן זמני.

במקביל, התחילו הרב אבן דנאן יחד עם חבורה יקרה בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת מרן הרב, ולע"נ צדיקי משפחת אבוחצירא זיע"א.   במהלך הכתיבה ניגש הרב לצדיק רבי דוד אבוחצירא שליט"א, ושאל: "הרב, יהיה ספר תורה מהודר, אבל אין  לאן להכניס אותו?" תשובתו של הרב באה בפשיטות ותמימות: "אור כזה גדול לא יקבל כלי נאה ובית נאה?! עוד  לפני סיום כתיבת הספר ימצא לו מקום מפואר!".

גם ברכה זאת התקיימה במלואה. ובזכות הירתמות של הציבור, שפתחו את לבבם ונעשו שותפים להקמת בית לתורה וחסד ,נרכש במשך השנים המבנה הקיים, ובו חגגו את הכנסת ספר התורה

"לך כנוס את כל היהודים"!

בתקופת הסכמי אוסלו עם ישראל חווה אסונות קשים מנשוא יום רדף יום והטרור היכה בכל רחבי הארץ אוטובוסים התפוצצו, ופיגועים רבים. הרב זצ"ל נשא את הכאב והעתיר תפילות וכנסי זעקה ותפילה להמתיק רחמים על ישראל.

הרב אבן דנאן, אז אברך צעיר,שהיה קרוב מאוד אל מרן הרב זצ"ל ,התמנה להיות ממארגני עצרות התפילה על פי הנחיות מדוייקות של הרב, מתי, היכן ,ואלו צדיקים לזמן להיות שליחי ציבור, .וכן היה שותף בארגון תפילות לביטול הגזרות ,שנעשו בהרכבים מצומצמים עם צדיקים נסתרים.

הרב אבן דנאן  מספר: "בסוף כל עצרת תפילה,הרב היה שמח ופניו היו קורנות ביותר. ציבור המתפללים לא ידע שתאריך ועת עצרת התפילה נקבעו זמן רב מראש על ידי מרן הרב זצוק"ל, ורק לאחר קיום העצרת היה מתגלה ומתברר שבדיוק בזמן התפילה- נמנע אסון גדול! ורווח והצלה עמד ליהודים! ,הרב ראה את  האחריות לכלל ישראל כמשימה המרכזית של חייו ועסק בה לילות כימים ללא ליאות, מעבר לפעילות הענפה בה הרב היה עסוק עם הציבור ועם יחידים ,לשיעורי ההלכה ולכתיבה ,היה זה מפגש עם מימד על טבעי של מסירות

הרב  אבן דנאן פנה אל  מרן הרב וציין שבכולל בו למד ,פנו אליו עקב הזמן הרב שהוא הקדיש לנושא עצרות התפילה. והסבירו שזה בעייתי וזהו זמן ללמוד. הרב זצוק"ל שלח עם הרב אבן דנאן קריאה לראש הכולל להצטרף אף הוא למהלך ולתת מזמנו בעצמו למשימה הזאת שהיא המשימה העליונה שה' דורש מאיתנו בעת הזאת.

 הרב אבן דנאן  מתאר ניסים גלויים שהתרחשו בארגון הכנסים האלו ובעצרות התפילה. ביחוד זכורה עצרת תפילה שהתקיימה בכותל באותו זמן שבספריה של ישיבת מרכז לצעירים התרחש הפיגוע הרצחני, ומכיוון שהרבה בחורים השתתפו בעצרת, היתה הספריה ריקה יחסית, ונמנע אסון גדול הרבה יותר.

.כן בזמן עצרת תפילה נוספת שמרן הרב ביקש לארגנה בדחיפות לעוד שבוע בישיבת "ניות ברמה" של הרב המקובל שמואל דרזי זצוק"ל ברחוב רש"י סמוך לשוק מחנה יהודה,  ובאמצע התפילה הרב הפסיק לפתע את התפילה, וביקש מהנוכחים "תכוונו שמה שרוצים לעשות לנו הישמעאלים לא יצלח!", המשכנו בתפילה עם חרדה בלב, ולפתע נשמע פיצוץ עז מרחוק, בסוף התפילה התברר שרכב תופת היה ממוקד מטרה לדרוס ולפגוע במאות ילדים שיצאו באותה שעה מהתלמוד תורה, ליד מחנה יהודה, אך משאית הובלה חסמה רגע לפני את הרחוב הצר המוביל לת"ת. המחבלים ימ"ש פיצצו את הרכב, ולצערנו נגבו שני קורבנות יקרים הי"ד, אך מאות ילדים שהיו באותה עת מאחורי המשאית ניצלו בנס.

הרב אבן דנאן  יצא למשימה, והתחיל במסירת שיעורים לציבור הרחב ובהנהגת קהילת "אהבה ואחוה" בצפון העיר רחובות, יחד עם עבודתו כר"מ בישיבות  תיכוניות. כלל השיעורים והפעילות הודרכו ישירות בקשר ישיר ורציף ע"י מרן הרב זצוק"ל. כשהמטרה בכלל העשיה היתה לחזק ולרומם כל יהודי בתפקיד שלו: "שאו את ראש כל עדת ישראל". 

בכל שנה ניגש הרב אבן דנאן למרן הרב זצ"ל, בשאלה אם להמשיך בפעילות החינוכית כר"מ, או לשוב ללימוד בכולל, ותשובת הרב נחרצת: "להמשיך בחינוך"!

רק בשנה האחרונה לפני נפילתו של מרן הרב למשכב, ההדרכה השתנתה , וההוראה לרב אבן דנאן היתה:"לחזור לכולל ללימודי הלכה לעומק". מאת ה' היתה זאת, ובאופן פלאי התברר שהשנה הזאת היתה נדרשת ביותר על מנת לרכז כוחות לטובת המפעל הגדול של ההקמה של בית המדרש "עטרת מרדכי אליהו", שנוסד שנה אחר כך, מיד לאחר פטירת הרב זצ"ל.

פטירת מרן הרב בסיון התש"ע, היתה (ועודנה) שעה קשה לכל תלמידי ואוהבי  מרן הרב הרבים, ונולד צורך ורצון עז להשיב למרן הרב כל תגמולוהי עליו, ולהקים ישיבה על קברו. 

בתוך ימי ה 30 להסתלקות מרן, פנה הרב אבן דנאן לרבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל, ושאל אותו מה כדאי להקים לעילוי נשמת מרן הרב זיע"א – כולל יום או כולל חצות? תשובתו של רבי אלעזר זצוק"ל הפתיעה: "למה או זה או זה? תקים גם זה וגם זה!"

הרב אבן דנאן  הקשה: "הרב, איך נקים? אין לנו שום אמצעי או ידע על גיוסים ושום תקציב?" רבי אלעזר פסק: "תתחיל, ותהיה ברכה"! ובאמת כך היה, חודשים ספורים לאחר פטירת מרן הרב אליהו זצ"ל, באירוע רב משתתפים הוקמו  שני הכוללים- כולל יום וכולל חצות, ולאחריהם בית התמחוי ובית הכנסת. במשכן זמני.

במקביל, התחילו הרב אבן דנאן יחד עם חבורה יקרה בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת מרן הרב, ולע"נ צדיקי משפחת אבוחצירא זיע"א.   במהלך הכתיבה ניגש הרב לצדיק רבי דוד אבוחצירא שליט"א, ושאל: "הרב, יהיה ספר תורה מהודר, אבל אין  לאן להכניס אותו?" תשובתו של הרב באה בפשיטות ותמימות: "אור כזה גדול לא יקבל כלי נאה ובית נאה?! עוד  לפני סיום כתיבת הספר ימצא לו מקום מפואר!".

גם ברכה זאת התקיימה במלואה. ובזכות הירתמות של הציבור, שפתחו את לבבם ונעשו שותפים להקמת בית לתורה וחסד ,נרכש במשך השנים המבנה הקיים, ובו חגגו את הכנסת ספר התורה

הליכותיו בקודש

הרב אבן דנאן משתף במספר הנהגות מיני רבות שמהוות עבורו מפתח עד היום להבנת הנהגתו וגדולתו של מרן זצ"ל:

עם מינוי השליחות לפעילות ברחובות חזר הרב אבן דנאן להתייעצות.לגבי העשיה, והרב אמר לו" מה אומר המרא דאתרא של רחובות הרב שמחה הכהן קוק שליט"א בעניין…?" ומכאן לימוד גדול: לפעול רק לפי הנחיותיו של המרא דאתרא בכל אתר ואתר! רב העיר רחובות  עמד נפעם מהכוונתו של הרב .

הרב זצוק"ל היה אומר שהעובדה שבדורנו היה חי הבאבא סאלי זצ"ל זה מחייב כל אחד מאיתנו להתרומם ולשאוף לקדושה. ושלח את הרב אבן דנאן להפיץ את ספרו "והייתם קדושים" בנושא שמירת הברית בכל ישיבה ומכינה.

הרב אבן דנאן נזכר שכאשר התקבל לעבודה כר"מ בישיבת נועם בקרית משה בי"ם. בסוף השיחה עם ראש הישיבה הוא אמר אני מוכן לתת הכל, אבל בבוקר אני נמצא אצל הרב אליהו בתפילה ב"נץ",ולא אוכל להתפלל עם התלמידים. ראש הישיבה אמר לו שישאל את הרב אליהו. ומה שיחליט מקובל. מרן הרב מייד חייך וענה : להתפלל עם התלמידים זה יותר חשוב מלהתפלל איתי ומתפילה בנץ. זאת מעלה עליונה ביותר.

מרן הרב זצוק"ל, בתוך כל פעילותו הגלויה, היה מקושר בקשר נסתר עם צדיקים רבים בדור הקודם ובדורנו. ולעיתים ביקש מהם, מלבד ההשתתפות בתפילות, לעשות פעולות מעשיות להצלת כלל ישראל. אחת הדוגמאות לכך ,מספר הרב אבן דנאן , היתה שמרן הרב זצ"ל שלח אותו לצדיק נסתר לעשות כפרות עם תרנגולים (4 זכרים ו 4 נקבות) להצלת כלל ישראל. ובאותו היום  הרב אירגן והשתתף בתפילה עם מקובלים וצדיקים בטיסה מעל שמי הארץ. 

המיוחד במרן הרב  זיע"א מסכם הרב אבן דנאן היה בכך שמעולם לא היה ניתן לראות או לדעת שמרן הרב פועל ללא לאות גם באופן נסתר להצלת כלל ישראל. הכל היה בצניעות וענוה שאין דומה לה.

"הרחיבי מקום אהלך" – "ופרינו בארץ"

הרב אבן דנאן מסכם בהתרגשות, שכאשר יהודי פועל מכח הצדיק, הרי שברכתו של הצדיק פועלת במוחש בכל יום להתגבר על כל האתגרים, ונותנת עז ותעצומות להוסיף טוב וברכה., למען ה' ותורתו ולמען כלל עם ישראל. 

בניו היקרים של מרן זיע"א הגה"צ הרב שמואל אליהו והגה"צ הרב יוסף אליהו שליט"א תומכים במקום מאז ראשית דרכו בשיעורים לציבור, כפי שניתן לראות בדברי ברכתם ובמכתבי ההסכמה למקום.

רבנים חשובים שמכבדים את העמותה בנשיאותם, והיו שותפים פעילים במקום בהעברת שיעורים לאברכים ולציבור, הינם המרא דאתרא של רחובות הגה"צ הרב שמחה הכהן קוק  שליט"א, והגה"צ הרב דניאל דב הכהן סטבסקי שליט"א. 

לנשיאות העמותה והדרכתה בקודש הצטרפו  גם הגאונים הצדיקים המקובלים רבי יצחק הכהן שליט"א (רבה של שכונת שמואל הנביא בי"ם) והרב ישראל אביחי שליט"א (ראש ישיבת  המקובלים בית –אל בי"ם).

הראשון ששימש בנשיאות המקום היה הגה"צ הרב יורם אברג'ל זצ"ל שאהב את המקום והיה מגיע במסירות ובאהבה רבה לתת שיעורים באופן קבוע עד סמוך לפטירתו.

רוחו וברכתו של מרן הרב זצ"ל ניכרת על המקום. אך המקום צר מלהכיל את הפעילות הקיימת, ואת הצורך  להרחיבה.

בחסד ה', עיריית רחובות , שמכירה ומוקירה  את הפעילות  במקום ,הקצתה שטח מכובד וגדול לבניית מרכז רוחני חדש –  "קרית עטרת מרדכי אליהו". הקריה בעזרת ה' עתידה לכלול בית כנסת ובית מדרש חדשים, וספרייה תורנית ומעונות יום לטובת הציבור הרחב. מתוך מטרה להוסיף עוד קומה בעולם של תורה וחסד, עם רוח טהרה וקדושה ואהבת ישראל לכל אחד. הציבור מוזמן להיענות לקריאה המהדהדת של הצדיק להוסיף עוז ותעצומות לעם ישראל, ולהשתתף בהקמת הקריה וכך לזכות להיות מחוברים לצדיק ולזכות לשפע ברכה מכוחו של "אביהם של ישראל".