הלכות עירוב תבשילין והלכות יום טוב שחל בערב שבת

נערך בס"ד ע"י רבני ואברכי כולל "עטרת מרדכי" עפ"י פסקי מרן הראשל"צ הגה"צ הרב מרדכי אליהו זיע"א ההלכות למעשה הינן לפי מנהג הספרדים והאשכנזים כאחד.
שביעי של פסח השנה (תשפ"ב) חל בערב שבת- ההלכות הנצרכות לחג זה: עירוב תבשילין, בישול בחג לצורך שבת, פלטה חשמלית ועוד…

יום טוב שחל להיות בערב שבת (כפי שחל השנה שביעי של פסח בערב שבת), אסרו חכמים לבשל או לאפות לצורך שבת אלא על ידי עירוב תבשילין. דהיינו שיניח פת ותבשיל מערב יום טוב לשבת, כדי שיהיה ניכר שאינו מתחיל בבישול, שאינו לצורך היום טוב ביום טוב עצמו, אלא הוא רק כממשיך מלאכת "אוכל נפש" שהתחיל בה מערב יום טוב.

שיעור התבשיל שמניח לצורך העירוב כזית (27 גרם) , ואפילו בני המשפחה מרובים [ניתן לקחת לתבשיל ביצה קשה (לפי שאינה מתקלקלת), ובימנו שיש מקרר טוב להדר לקחת לצורך העירוב לחם שלם ותבשיל חשוב כגון בשר או דגים לעירוב].

טוב להחמיר להניח פת העירוב כשיעור כביצה (- 56 גרם = 2 מצות מכונה מרובעות, או אחת עגולה – עבודת יד).

לכתחילה עדיף שיכין את כל האוכלין לשבת מערב יום טוב, ולפני כניסת השבת יניחם להתחמם על הפלאטה (המחוברת לחשמל מערב יו"ט), וכך יזכה למנוחה שלמה ביום טוב. אך בכל מקרה יעשה עירוב תבשילין (גם בשביל הדלקת נר שבת וסידור הבית לשבת מיו"ט).

את העירוב יצניע במשך החג, ובשבת יקיים בו מצוות לחם משנה.

בשעה שמניח את העירוב בערב יום טוב (ביום חמישי לפני שקיעה. זמן שקיעה: 19:15. והטוב ביותר לעשות לפני הדלקת נרות יו"ט בכניסת החג בשעה: 18:53) מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות עירוב", ויסיים: "בדין עירובא יהא שרא לנא, לאפויי, ולבשולי, ולאטמוני, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת".

טוב שיחזור לומר בלשון הקודש: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולתקן ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".

גם נשים חייבות לעשות עירוב תבשלין, ולכן אם אין בעלה בעיר, או שמתגוררת לבדה צריכה לעשות עירוב בברכה. ואם אינה בקיאה לעשות עירוב, תבקש מהשכן שיעשה העירוב בשבילה.

אסור להדליק אש חדשה ביו"ט על ידי גפרור או מצית גז או חשמל. וכן אסור להדליק אור או כל מכשיר חשמלי אחר. אומנם מותר להעביר מאש קיימת ממקום למקום לצורך בישול או חימום. ויזהר שלא לכבות את הקיסם שמעביר בו את האש.

כמו כן אסור לכבות נר או חשמל ביום טוב.

מותר לכוון שעון גז שיכבה את האש, ולכתחילה יכוון את השעון קודם שמדליק את הגז.

כמו כן מותר לכבות ע"י "גרמא" – שישים כלי מלא מים על הגז, וכשירתחו יגלשו ותכבה האש. לכתחילה לא יעשה זאת בהערמה, אלא רק אם באמת צריך את המים הרותחים לצורך קפה, תה וכד'.

לגבי הנמכת אש יש להבחין בסוגי אש: א. חשמלי – תמיד אסור. ב. גז – מותר להנמיך אש כירים של גז לצורך בישול האוכל שלא ישרף (אך לא בגמר השימוש באש).

אפיית בצק בתנור חשמלי מותרת אך הדלקת התנור אסורה מדין הבערה, ולכן אפשר לאפות בתנור כזה רק אם התנור מופעל על ידי שעון שבת שכיוונו מערב יו"ט.

פלאטה חשמלית מותר להשתמש בה לכתחילה ביום טוב (ואם רוצה להשתמש בה ע"י שעון שבת – צריך להכניסו לשקע לפני כניסת החג), ולשים עליה כל סוג של תבשיל (בניגוד לשבת שיש הגבלות בשימוש בשעון וגם בסוג המאכלים שיכול לשים במשך השבת עליה).

אף על פי שהכין עירוב תבשילין כדת, ישתדל להקדים לבשל ביום טוב (-יום שישי) את צורכי השבת בשעות המוקדמות של היום (או כבר בליל שישי לאחר סעודת החג), שאם יזדמנו לו אורחים ביום טוב, יוכל להגיש התבשילים לפניהם לאכילה (וכך יהיה ניכר שהכין גם לצורך היום-טוב וגם לשבת), ומכל מקום אם נתעכב מפני איזה אונס, רשאי להמשיך ולבשל עד זמן הדלקת נרות שבת בשעה: 18:54.

את נרות השבת צריך להכין מערב יו"ט (אלא אם כן מדליק בנרונים המוכנים להדלקה), וההדלקה צריכה להעשות מאש קיימת מערב יו"ט. לכן יש הכרח (גם אם אין כוונתו לבשל), להכין נר גדול שידלוק מערב החג (לפני הדלקת נרות החג), שממנו יקח להדליק נרות שבת.

את מאכלי 'המימונה' אסור להכין בחג שהרי זה מכין לצורך חול – לכן את הז'בן כדאי לערבב לפני כניסת החג ביום חמישי (אחרת האורחים עלולים להתעצבן…☺ )

יה"ר שנזכה לקבלת התורה בשלמות ובשמחה מתוך שמירת היו"ט והשבת בשלמות ובקדושה.


לתרומה לקמחא דפסחא גם בחול המועד

מוזמנים לשתף אחרים:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
עוד מהבלוג שלנו:

ברכת השנה
כל יום,
כל השנה

הכניסו ברכה לביתכם בתורה ובחסד וזכו לברכה וישועה